תחום דיני הנזיקין הוא תחום מרכזי במשפט הישראלי שנועד להסדיר את היחסים בין החברה לבין הפרט ובין פרט לפרט. דיני הנזיקין הם למעשה מעין דיני זכויות אדם של המשפט הפרטי.
המקור החקיקתי הראשי הוא פקודת הנזיקין, שהתקבלה עוד בימי השלטון הבריטי בארץ ובשל כך יש בה דמיון לעקרונות המשפט המקובל הנוהג באנגליה. עם הזמן, בנוסף לפקודת הנזיקין נוצרו מקורות נוספים לדיני הנזיקין, כגון חוק הטרדה מינית, חוק עוולות מסחריות, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, חוק הגנת הפרטיות, חוק האחריות למוצרים פגומים, חוק איסור לשון הרע ועוד.
הכלל המשפטי הבסיסי בדיני נזיקין בא לידי ביטוי במונח "עוולה" שמשמעותה הפרת זכות, חובה או תיאור סיטואציה שהתרחשה בין פרטים. העוולה כוללת מספר יסודות אשר בהתקיימם ייקבע כי המזיק, האדם אשר הפר את החובה, יהיה אחראי כלפי הניזוק ויצטרך להעניק לו סעד.
דוגמאות לעוולות:
- עוולת התקיפה – סעיף 23 לפקודת הנזיקין קובע כי תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן נסיון או איום, על ידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם, כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו.
- עוולת כליאת שווא – סעיף 26 לפקודת הנזיקין קובע כי כליאת שוא היא שלילת חירותו של אדם, שלילה מוחלטת ושלא כדין, למשך זמן כלשהו, באמצעים פיסיים או על ידי הופעה כבעל סמכות.
- עוולת הסגת גבול במקרקעין – סעיף 29 לפקודת הנזיקין קובע כי הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין, או היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין.
מטרות דיני הנזיקין
השבת המצב לקדמותו
העקרון הבסיסי של דיני הנזיקין הוא השבת מצב הדברים לקדמותו (restitutio in integrum) והוא מהווה נורמה משפטית שיש להגשימה. עקרון זה מבטא תפיסה אינדיבידואלית של התמקדות בנזק האינדיבידואלי שהתרחש לניזוק ושלגביו אחראי המזיק. העקרון קובע את שיעור הפיצויים המגיע לניזוק על מנת להעמידו, ככל האפשר, במונחים כספיים, במצב בו לא בוצעה כלפיו עוולה.
משמעות הדברים היא שיש לתת פיצוי מלא לניזוק. הפיצוי הנזיקי לא נועד להעניש את המזיק אלא לפצות את הניזוק על שארע לו, אינו קשור למידת הזדוניות של המזיק וגם לא למצבו הכלכלי של המזיק.
ניתן לראות לדוגמא את דברי בית המשפט העליון בפסק הדין ע"א 1977/97 ברזני נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נה(4) 584, 618):
"השימוש בביטוי פיצויים (compensation) בפקודת הנזיקין משמיע לנו כי הסעד אינו הצהרתי או עונשי, אלא סעד תרופתי (remedial). ממהות הביטוי 'פיצויים' נובע, כי סעד זה נועד להסיר את הנזק ולהיטיבו… מטרתם של הפיצויים הינו להעמיד את הניזוק, עד כמה שאפשר, באותו מצב שבו היה נתון בעת מעשה הנזיקין, ללא מעשה הנזיקין"
וכן בפסק הדין ע"א 3375/99 אקסלרד נ' צור-שמיר, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נד(4) 450, 455:
"החזרת המצב לקדמותו בעניין זה, פירושה מתן פיצוי שיפצה את הנפגע על נזקי הממון והנזק הלא ממוני שנגרמו לו עקב התאונה, תוך ניסיון להעמידו, ככל האפשר, במצב שבו היה לפני התאונה"
בבסיס עקרון השבת המצב לקדמותו עומד הכלל של "צדק מתקן" שמטרתו לתקן ולעשות צדק בין הפרטים לאחר שקרה מעשה כלשהו.
תועלתנות
דיני הנזיקין משמשים למקסום הרווחה ולתועלת כלכלית. את התיאוריה הזו הוביל גווידו קלברזי, מאבות תנועת המשפט וכלכלה ולפיו כל התנהגות עוולתית היא בעלת עלויות כלכליות ועלינו כחברה להפחית את התאונות הלא יעילות. לפיכך, יש להטיל את האחריות על המונע היעיל והזול של הנזק ללא קשר לפוגע, לנפגע או לאשם.
פיזור הנזק
משמעותו של עקרון זה הוא פיזור המשמעות הכלכלית של הנזק על אנשים רבים. כל אחד ישלם קצת וכך הניזוק הראשוני לא ישלם על הנזק לבדו.
כיום, כולם מכירים מנגנונים רבים לפיזור הנזק, כגון:
- ביטוח – כל אדם משלם קצת בכל חודש ובמקרה של נזק חברת הביטוח משלמת מהפרמיות של כלל המבוטחים.
- ביטוח לאומי
- ביטוח בריאות ממלכתי
הכרה
יש הטוענים כי בתוך דיני הנזיקין גלומה הכרה חברתית-קהילתית בנזק הפסול שנגרם לאדם. מעין ממד סימבולי לנזק שנגרם להם.
לרבים מהאנשים חשוב שתהיה הכרה בכך שנעשתה להם עוולה ועל כן ניתן לראות בדיני הנזיקין כמעין ניתוב מועיל של ערון הגמול לתוך המערכת המשפטית.
הסבר וסליחה
ניזוקים רבים רוצים לקבל הסבר למה התרחש, למקור הנזק ולמזיקים השונים שהיו מעורבים בנזק שנגרם. לעיתים, אנשים גם רוצים הבנה של הצד הפוגע בכך שיכיר שעשה דבר פסול, ובהיעדר תביעה והליך של בירור העובדות הם לא יוכלו לעשות זאת.
חינוך והכוונה נורמטיבית
דיני הנזיקין כוללים לא מעט נורמות ערכיות ועקרונות כלליים מוסרים. דיני הנזיקין מספקים גם הכוונה והוראות לזהירות וסבירות המאפשרות לנו לדעת כיצד לנהוג במקרים קונקרטיים.
לדוגמא, עוולת הרשלנות מייצגת סטנדרט זהירות והתנהגות לגורמים שונים, כגון רופאים, בעלי מקצוע, בעלי מקרקעין וכדומה.
הרתעה
עצם העובדה כי דיני הנזיקין מטילים אחריות על אדם לשלם למישהו הם מהווים הרתעה. כך, אדם שיודע שאם הוא יתנהג בצורה מסוימת הוא יצטרך לשלם עליה הוא ייטה להימנע ממנה ובכך דיני הנזיקין מעניקים תמריצי התנהגות והרתעה.
