תאונות במרחב הציבורי

מהי החובה המוטלת על הרשות המקומית?

בדומה לכל גוף פרטי, גם על רשויות מקומיות, עיריות וגופים ציבוריים חלה חובת זהירות והן נושאות באחריות נזיקית בגין מפגעים ברחובות ובשטחים הציבוריים שבתחום שיפוטן. חובת הזהירות מוטלת עליהם בין היתר מכוח סמכויות הפיקוח והשליטה המוקנות להם בחוק ומכוח תפקידה של הרשות כאחראית על רווחת התושבים ועל האמצעים העומדים לרשותה לצורך מילוי תפקיד זה. 

עם זאת, חובת הזהירות המוטלת על הרשויות הציבוריות ובפרט על רשויות מקומיות, היא חובת זהירות מוגברת, בפרט בכל הנוגע לתחזוקה של המרחב הציבורי שבאחריותן ועליהן לנקוט אמצעים סביריםלמניעת סיכונים בלתי סבירים, לרבות באמצעות מערכות פיקוח ואיתור אקטיביות. במקרים רבים, על הרשות המקומית מוטל הנטל להוכיח כי היא פעלה באופן סביר למניעת מפגעים וכי נקטה באמצעי זהירות נאותים לאיתור וטיפול במפגעים שבתחום אחריותה. עם זאת, יובהר כי בתי המשפט קבעו כי הרשות אינה נדרשת לנקוט בכל אמצעי אפשרי, אלא באמצעים סבירים בלבד.

דוגמאות נוספות לחובות המוטלות על הרשות המקומית כוללות תחזוקה לקויה של תשתיות, מצגי שווא רשלניים, היעדר טיפול או עיכוב בפעולות, ופיקוח פגום במקומות ציבוריים. 

סעיף 235 לפקודת העיריות [נוסח חדש] מפרט את החובות המוטלות על רשות מקומית ביחס לרחובות שבתחום שיפוטה:

235. בענין רחובות תעשה העיריה פעולות אלה:

(1)  תפקח על השיוור, הרום, הרוחב והבניה של כל רחוב;

(2)  תדאג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט;

(3)  תמנע ותסיר מכשולים והסגת גבול ברחוב;

(4)  (א)   תקרא שמות לכל הדרכים, הרחובות, הסמטאות והככרים, או תשנה שמותיהם כשיש צורך בכך, בכפוף לאמור בסעיף 235א, ותדאג לקביעתם במקומות בולטים ולסימון הבנינים במקומות אלה במספרים;

(5)  תנקוט אמצעי זהירות נאותים נגד תאונות בשעת בנייתם או תיקונם של רחובות, ביבים או תעלות.

בהתאם לכך, קבעו בתי המשפט אינספור פעמים כי ככל שהעירייה תחדול מלעשות שימוש בסמכויותיה הרי שיכול שתקום לה אחריות נזיקית. 

באילו מקרים חלה אחריות של רשות מקומית?

ישנם מקרים רבים בהם נקבע כי על הרשות המקומית חלה חובת זהירות וככל שהיא לא עומדת בחובה זו הרי שתוטל עליה אחריות נזיקית, לדוגמא:

(1) חובת זהירות כלפי הולכי רגל ומשתמשי דרך

על רשות מקומית מוטלת חובת זהירות למניעת מכשולים המסכנים את שלום הציבור ברחובותיה ומדרכותיה. עוד הוטלה אחריות על רשות מקומית במקרה בו הייתה תחזוקה לקויה של תשתיותציבוריות, כגון מערכת ביוב עירונית שהובילה להצפת רחוב במי שופכין.

יצוין כי על אף קיומה של חובת זהירות המוטלת על הרשות, הרי שנקבע גם כי לא כל מפגע יחייב את העירייה בתשלום פיצויים שכן "מדרכות ברחובה של עיר, אינן אמורות להיות משטח סטרילי, חלק ומושלם ולא כל פגם או סדק במדרכה". 

משכך, נקבע כי כל מקרה ונסיבותיו, בהתאם לטיב המפגע ולנסיבות התאונה. לפיכך, במקרה של פגיעה או תאונה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני נזיקין לקבלת ייעוץ משפטי. 

האם יש הבדל בהחלת החובה בין אנשים שונים?

בעניין זה נקבע כי על הרשות המקומית לצפות את האפשרות כי בתחומה יהיו תושבים רבים ומגוונים, איש איש ומגבלותיו, ואופי הליכתו. חלק מהתושבים מתניידים עם כסא גלגלים, חלק מתהלכים עם עגלת תינוק, חלק רצים, חלק גוררים רגליים, נשים על עקבים ועוד ועוד אשר יצעדו לתומם על מדרכות העיר ורגלם תתקע במפגע. 

ראו לדוגמא את קביעת בית המשפט בת"א 16908-02-16 פלונית נ' עיריית מודיעין (נבו 17.2.2018) שלהלן:

"אני סבור כי עירייה סבירה הייתה יכולה וצריכה לצפות תושבים רבים ומגוונים, איש איש ומגבלות ואופי הליכתו, חלקם כתובעת עשויים לילך כאשר עגלת תינוק לפניהם, חלקם בעלי מוגבלות פיזית או בריאותית ועוד כהנה וכהנה, אשר יפסעו לתומם במדרכה המדוברת ורגלם תתקע במפגע המדובר. יש שמנהגם לילך תוך הרמת רגליים לגובה, יש הרצים להנאתם, יש שמנהגם או מגבלותיהם הפיזיות והרפואיות לילך תוך גרירת רגליים (כגון קשישים, פגועי ראש וכבדי הליכה), יש ההולכים כשבידיהם משא, יש האוחזים באמצעי עזר להליכה, יש נשים הפוסעות על עקבים, יש המהלכים במזג אוויר חורפי כשמטריה בידם והראות מוגבלת, יש ילדים קטנים ואף הצועדים צעד ראשון – אלו כאלו תושבי עיר הזכאים להיות מוגנים מפני מפגעי מדרכות בלתי סבירים. עירייה סבירה אינה יכולה ואינה זכאית לבחור את תושביה והיא יכולה וצריכה לצפות מגוון רחב של תושבים…".

(2) חובת זהירות בהפעלת מתקנים ונכסים

על רשות מקומית מוטלת חובת זהירות בהיותה בעלת נכסים, אף אם מי שמפעיל אותם הוא גורם שלישי. כך לדוגמא, בפסק דין מרכזי נקבע כי מוטלת אחריות על רשות מקומית בגין נזק שנגרם לילד שקפץ ראש במים רדודים בבריכת שחייה בבעלות הרשות המקומית אף שהופעלה על ידי גורם שלישי, שגם עליו הוטלה אחריות.

ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש (09.11.1982):

"נמצא, כי הבעלות במקרקעין מטילה חובת זהירות מושגית על הבעלים לטובת מבקרים במקרקעין. אין הבעלים והמבקר זרים זה לזה. הבעלות במקרקעין יוצרת זיקה בין הבעלים לבין סיכונים שנוצרו במקרקעין, בתקופה שהמקרקעין היו בשליטתו. הבעלות במקרקעין יוצרת לעתים אפשרות למנוע סיכונים, גם לאחר שהשליטה נסתיימה. מכאן הצידוק בהטלת חובת זהירות מושגית ביחסים שבין בעלים לבין מבקר במקרקעין […] המוטלת חובת זהירות קונקרטית על הבעלים? לדעתי, התשובה היא בחיוב. המשיבה 1היאבעלת בריכה, אשר טומנת בחובה סכנה בלתי סבירה, בלא שננקטו כל אמצעי זהירות כדי למנוע הסיכון…"

מה עלי לעשות במקרה של תאונה במרחב הציבורי? 

מה עושים במקרה של תאונה? 

1. ראשית, בעת התרחשות תאונה, יש ללכת מיד לקבלת טיפול רפואי.

2. מומלץ לאסוף פרטים מכל מי שהיה נוכח במקום התאונה ואף לצלם את מקום התאונה והמפגע ואת הפציעה עצמה. 

3. מומלץ לדווח למוקד של הרשות המקומית על המפגע. 

4. יש לתעד ולשמור את כל החומר הרפואי.

5. יש לשמור את כל הקבלות המעידות על ההוצאות הכספיות שהוצאו בגין התאונה.  

6. מומלץ לפנות לעורך דין הבקיא בתחום על מנת שיסייע במיצוי הזכויות, בהגשת התביעה ובשיח מול הרשות המקומית.