כיצד מוכיחים שנזק נגרם במסגרת העבודה?

פגיעה במסגרת העבודה מזכה את העובד בזכויות ובפיצויים מהמוסד לביטוח לאומי ולעיתים גם מגורמים נוספים, בין אם מדובר בתאונה בעבודה, תאונת דרכים בדרך או חזרה מהעבודה או במחלת מקצוע. אולם, לפני שדנים בגובה הפיצוי ובזכויות שניתנות, ראשית יש להוכיח את השאלה הבסיסית: האם הנזק אכן נגרם במסגרת העבודה?

מה נחשב "פגיעה בעבודה"?

בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע.

• תאונת עבודה – תאונה תוך כדי ועקב עבודה, לרבות בדרך אליה וממנה (כולל תאונת דרכים או נפילה ברחוב), ובנסיבות כמפורט בחוק. בנוסף, ייתכנו מקרים נוספים שעולים כדי תאונת עבודה, כגון: תאונה שאירעה עקב תקיפה תוך כדי ועקב העבודה, פגיעה במהלך עבודה מהבית, תאונה בשעת ההפסקה ועוד.
• מחלת מקצוע – מחלה לפי רשימת מחלות מוגדרות שנקבעה בתקנות, שהמבוטח חלה בה עקב עבודתו. מדובר בפגיעות הנוצרות לאורך זמן כתוצאה מחשיפה חוזרת לגורם מזיק:
  רעש, רטט, חומרים כימיים, ישיבה ממושכת, תנועות חוזרות, לחץ נפשי חריג ועוד.

בנוסף, פסיקת בתי הדין לעבודה קובעת כי "תאונת עבודה" כוללת שני מרכיבים עיקריים: אירוע תאונתי פתאומי הניתן לאיתור בזמן ובמקום, וקשר סיבתי בין האירוע לעבודה. ההכרה בפגיעה כתאונת עבודה נבחנת גם במקרים של "פעילות נלווית" לעבודה או "אירוע חריג" (במיוחד בפגיעות פנימיות כמו אירועי לב), תוך בחינה סובייקטיבית של העובד ובחינת מידת הזיקה לעבודה.

הוכחת קשר סיבתי בין העבודה לבין הנזק

כאן, האתגר המרכזי הוא להראות כי התאונה בעבודה (או בדרך אליה וכו') היא זאת שגרמה לפגיעה, ולא מצב רפואי קודם, לא אירוע מחוץ לעבודה ולא גורם אחר.

לדוגמא, האם אירוע לבבי שלקה בו עובד במהלך טיול השתלמות מטעם החברה בה הוא עובד יוכר כתאונת עבודה? האם החלקה של עובדת בביתה בזמן עבודה מהבית בעת שהלכה להרים בגד שנפל בחצר נחשבת כתאונת עבודה? האם קטטה שהעובד היה מעורב בה במהלך עבודתו נחשבת תאונת עבודה?

הדרך להוכחת הקשר הסיבתי בין העבודה לבין הנזק נעשית באמצעות שילוב של ראיות רפואיות, תיעוד עובדתי ועדויות.

ראשית, יש לתעד באופן מידי את האירוע. ככל שהתיעוד סמוך יותר לאירוע, כך טענת העובד חזקה יותר. לכן, חשוב לדווח מיד למעסיק אודות התאונה והפגיעה, לציין במיון ובקופת החולים שמדובר בתאונה בעבודה. היעדר דיווח בזמן עשוי ליצור קושי ואף עלול לגרום לדחיית התביעה.

שנית, יש לקחת עדויות של עובדים נוספים שהיו במקום, לצלם את מקום האירוע, להביא דו"חות משמרת או תיעוד כניסה ויציאה. ראיות אובייקטיביות מחזקות את הקשר לעבודה.

שלישית, יש להוכיח רצף טיפולי. על העובד לפנות מיד לטיפול רפואי, לבקש מהרופא למלא טופס ב"ל 250 ולאשר שהתלונה קשורה לאירוע העבודה, להמשיך מעקב רפואי, לשמור קבלות על תרופות וטיפולים. בנוסף, לעיתים יש צורך לצרף חוות דעת מומחה.

יצוין, בהקשר למחלות המתפתחות על רקע דחק ולחץ נפשי, נקבע בפסיקת בתי המשפט כי יש להוכיח תשתית עובדתית לקיומו של "אירוע חריג":

"בהתאם להלכה הפסוקה, על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כפגיעה בעבודה על המבוטח להוכיח קרות אירוע חריג בעבודתו, בסמוך לפני קרות האוטם, אשר גרם לו לדחק נפשי (מסוג התרגזות או התרגשות) בלתי רגיל או מאמץ גופני יוצא דופן. האירוע החריג נבחן באופן סובייקטיבי, היינו נבדקת "חריגותו" בהתייחס למבוטח המסוים. עם זאת, "אף הבחינה הסובייקטיבית להתרגזות בעוצמה חריגה טעונה ראיות אובייקטיביות ואין די לעניין זה בעצם אמירת המערער, כי התרגז התרגזות חריגה" (עב"ל (ארצי) 1302/00 מיכאל אסולין – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (3.11.05) [עב"ל (ארצי) 18610-05-16 משה סידי – המוסד לביטוח לאומי,(נבו 19.9.17)]".

בהקשר של עבודה מהבית, הפסיקה הבהירה כי יסוד הקשר הסיבתי ("עקב") הוא העיקרי בהגדרת תאונת עבודה, ואילו יסוד הזמן ("תוך כדי") הוא טפל, ולכן במקרה של תאונה בביתו הפרטי של המבוטח, היא לא תוכר כתאונת עבודה אלא אם ברור שהפגיעה הייתה עקב העבודה:

"הבחינה תיעשה לא על פי זירת התרחשותה של התאונה או מיקומה, כי אם לנוכח נסיבותיו הספציפיות של המקרה הקונקרטי וקביעת קיומו – או אי קיומו – של הקשר הסיבתי בין אירוע התאונה לבין עיסוקו של המבוטח" [עב"ל(ארצי) 104/99 גבריאל ברדה – המוסד לביטוח לאומי (נבו 6.6.2002)].

לכן, במקרה של החלקה של עובדת עצמאית בביתה (ששימש גם כמשרדה) הוכרה זכאותה לדמי פגיעה ולהכרה בתאונה כתאונת עבודה. לעומת זאת, החלקה של עובדת בביתה בזמן עבודה מהבית בעת שהלכה להרים בגד שנפל בחצר לא הוכרה כתאונת עבודה.

מיקרוטראומה

פגיעה מסוג "מיקרוטראומה" היא בין הפגיעות המורכבות ביותר להוכחה מול המוסד לביטוח לאומי. מדובר בפגיעה שאינה מבוססת על אירוע אחד ברור אלא על רצף של פעולות קטנות, חוזרות ונשנות, אשר כל אחת מהן גורמת לנזק זעיר, אולם כאשר מצרפים אותן יחדיו, הן יוצרות פגיעה של ממש.

כדי להצליח להוכיח מיקרוטראומה, יש להציג תיעוד מפורט של מהות עבודתו: אילו פעולות הוא מבצע, באיזו תדירות, כמה שעות ביום, באיזה עומס, ומהי התנוחה או התנועה הייחודית שגרמה לשחיקה. חשוב להראות שמדובר בפעולות זהות או דומות במהותן, המתבצעות באופן עקבי ושיטתי לאורך תקופה ארוכה.

כמובן שלצד התיעוד העובדתי חובה לצרף גם תיעוד רפואי המוכיח רצף של תלונות חוזרות ונשנות ועקביות אשר יעידו על קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הנזק. בסופו של דבר, ההצלחה בהכרה במיקרוטראומה תלויה ביכולת להוכיח שהעבודה יצרה את הנזק בהדרגה, כתוצאה מפעולות חוזרות שהן חלק אינהרנטי מהעיסוק.

תאונת דרכים בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה

כדי שתאונת דרכים תיחשב תאונת עבודה, על העובד להוכיח שהאירוע התרחש בדרך לעבודה או ממנה או ממקום עבודה אחד אל מקום עבודה אחר. יצוין כי החוק מכיר גם בסטיות מסוימות מהדרך, כל עוד הן נחשבות סבירות וחלק מהתנהלות יומיומית, לדוגמא: עצירה להורדת ילד בגן, עצירה לתפילת בוקר בבית כנסת ועוד.

ההוכחה כוללת הצגת מסמכים כמו דו"ח משטרה, אישורי מיון, תמונות מזירת התאונה, תיעוד רפואי סמוך לאירוע, וכן ראיות המראות את מסלול הנסיעה ואת לוחות הזמנים (לדוגמה: רישום שעות עבודה, נתוני אפליקציות ניווט, מצלמות דרך ועוד). יש חשיבות רבה לכך שהנפגע יציין כבר בטיפול הרפואי הראשון שמדובר בתאונה בדרך לעבודה, כיוון שהגדרה זו משפיעה על כל הליך ההכרה והזכויות מול הביטוח הלאומי. אם מתברר שהייתה סטייה חריגה מאוד מהמסלול או נסיעה למטרה פרטית שאינה קשורה כלל לעבודה, בסבירות גבוהה שהאירוע לא יוכר כתאונת עבודה. לכן, תיעוד מלא, עקבי ומבוסס הוא המפתח להכרה מלאה בתאונה והבטחת מלוא הזכויות.