תאונות דרכים

מהי תאונת דרכים ומתי ניתן לתבוע?

החוק הישראלי מחייב כל בעל רכב להיות מבוטח בביטוח חובה המעניק כיסוי לפגיעות גוף. לפיכך, כל אדם הנפגע בתאונת דרכים יפוצה בגין נזקי הגוף שנגרמו לו (כולל נזק נפשי), ללא תלות בשאלה מי הנהג שגרם לתאונה (למעט חריגים).

כולם מכירים את המקרה הקלאסי של תאונת דרכים, פגיעה של שני רכבים זה בזה, אך חשוב גם לדעת כי ההגדרה לתאונת דרכים בחוק הישראלי נרחבת ומכסה מגוון גדול של מקרים, כגון תאונה במהלך עלייה וירידה מהרכב הקשורה למטרות התחבורתיות, תאונה עקב נפילה בזמן ירידה מהרכב לצורך פריקת מטען, עצירה בצד הדרך לשם תיקון דרך, ועוד.

גם הולך רגל שנפגע מכלי רכב נוסע יוכל לתבוע את חברת הביטוח של הרכב הפוגע ולקבל פיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו. במקרים אחרים, בהם לא ניתן לאתר את הרכב הפוגע, או במקרה שהרכב הפוגע לא היה מבוטח בביטוח חובה, ניתן לתבוע את קרנית הקרן לנפגעי תאונות דרכים.

האם צריך לצרף חוות דעת של מומחה רפואי?

בניגוד לתביעות נזקי גוף אחרות, בתביעות תאונות דרכים, אין צורך לצרף חוות דעת של מומחה רפואי לכתב התביעה, וברוב המקרים בית המשפט ממנה מומחה רפואי מטעמו, בהינתן קיומה של ראשית ראיה לנכות הנטענת, המוכחת על ידי מסמכים רפואיים שהגיש התובע לבית המשפט.

המומחה הרפואי יזמן את התובע לבדיקה ויבדוק אותו ולאחר מכך יעריך את שיעור הנכות שנגרמה לו כתוצאה מהתאונה.

עלות חוות הדעת הרפואית לרוב מוטלת על חברת הביטוח או במימון משותף של שני הצדדים (ובמקרים אחרים, על התובע).

יצוין, במקרים בהם נקבעה נכות לפי דין, על ידי הביטוח הלאומי או על ידי משרד הביטחון, תשמש קביעה זו לצורך ההליך המשפטי.  

כיצד ייקבע גובה הפיצוי?

הפיצוי שנפסק על ידי בית המשפט הוא אינדיבידואלי ותלוי בנסיבות של כל מקרה ומקרה. עם זאת, ישנם מספר ראשי נזק נפוצים שבגינם ניתן לקבל פיצוי:

ראש נזק אחד עניינו עוגמת הנפש, כאב, סבל נפשי ואובדן הנאות חיים שנגרמו לתובע כתוצאה מהתאונה. מדובר בנזק לא ממוני שנועד לפצות את התובע על הירידה באיכות החיים שלו עקב התאונה, בין היתר יילקחו בחשבון ימי אשפוז, כאבים פיזיים מתמשכים, פגיעה ביכולת ליהנות מהנאות החיים כפי שהתובע נהנה מהם טרם התאונה.

ראש נזק שני עניינו הוצאות כספיות שנאלץ התובע להוציא בגין התאונה ושייאלץ להוציא בעתיד עקב הנזק שנגרם לו מהתאונה. תחת ראש נזק זה נכללים הוצאות בגין טיפולים רפואיים ותרופות שאינם נכללים בסל הבריאות, הוצאות בגין נסיעות לטיפולים, ייעוץ רפואי ועוד. הפיצוי בראש נזק זה ייקבע בהתאם להוכחות שהתובע יציג בפני בית המשפט ועל כן חשוב לשמור כל קבלה ומסמך המעיד על הוצאה בגין התאונה.

ראש נזק נוסף עניינו ההפסדים הכספיים שנגרמו ושייגמרו לתובע וכוללים הפסדי השתכרות, הוצאות על הצורך בעזרה עתידית של מטפל, אחות, עוזרת בית וכיו"ב. 

מהי תקופת ההתיישנות לתאונת דרכים?

ככלל, תקופת ההתיישנות לנזקי גוף בגין תאונת דרכים, הינה שבע שנים ממועד התאונה ובעת הגשת התביעה לבית המשפט מרוץ ההתיישנות נעצר.

עם זאת, במקרה בו היה מעורב בתאונה קטין, קיימות שתי אפשרויות להגשת תביעה. האחת, לאחר קרות התאונה ועד שבע שנים, באמצעות הורי הקטין. והשנייה, שבע שנים מרגע שהקטין הגיע לגיל 18, כלומר עד הגיעו לגיל 25.

תאונות דרכים בהן מעורבים אופניים חשמליים וכלי קורקינט חשמליים

בהתאם לפסיקה העדכנית של בית המשפט העליון, אופניים חשמליים וכלי קורקינט אינם נחשבים כ"רכב מנועי" לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. במקרה כזה דינו של רוכב האופניים יהיה כדין הולך רגל והוא יהיה זכאי לפיצויים ממבטחת הרכב הפוגע.

פסק הדין המרכזי לעניין זה הוארע"א 7451/19 עזבון המנוח גבריאל אסולין ז"ל נ' וליד דרויש (נבו 12.10.2020):

"מבחינת הסיכון התחבורתי, ניתן להניח שאופניים חשמליים תקניים אינם זהים לאופניים המסורתיים אך שונים מאופנועים, ואין בשיקול זה לבדו כדי להכניסם להגדרה. אולם, העובדה כי לא חלה על האופניים החשמליים חובת רישיון נהיגה, רישוי וביטוח על פי פקודת הביטוח, תומכת במסקנה שאין לראותם כרכב מנועי. בהעדר אפשרות לבטח אופניים חשמליים בביטוח חובה, מתערער הבסיס להטלת אחריות לפי חוק הפיצויים…

רוב הנפגעים בתאונות דרכים בהן מעורבים אופניים חשמליים הם רוכבי האופניים עצמם; הולכי הרגל מהווים כ-10% אחוז מכלל הנפגעים; וברוב המקרים הפגיעה בהולכי הרגל קלה יחסית, ולרשותם עומד המסלול הנזיקי הרגיל. בהינתן כל אלה, מדיניות משפטית רצויה והתכלית הסוציאלית העומדת בבסיס החוק מובילות למסקנה שאין לסווג את האופניים החשמליים כ"רכב מנועי" כהגדרתו בחוק.."

לעומת זאת, הולך רגל שנפגע מאופניים חשמליים לא יזכה לפיצוי מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ובמקרה כזה יש צורך לתבוע את רוכב האופניים באופן אישי או מזיק אחר.  

במקרים כאלה מומלץ לפנות מיד לעורך דין המומחה בדיני נזיקין לייעוץ משפטי בנושא. 

 

עורך דין נזיקין: מהו שכר הטרחה בתביעת תאונות דרכים?

שכר הטרחה של עורך דין בתאונות דרכים נגזר באחוזים מסכום הפיצוי שמתקבל על ידי חברת הביטוח. הטיפול בתביעה לא כרוך בעלויות, מלבד תשלום אגרת בית משפט בעת הגשת התביעה.  

בהתאם לחוק, שכר הטרחה של עורך הדין בתביעות תאונות דרכים מוגבל בהתאם למדרגות המפורטות להלן:

במקרה בו הושגה פשרה מחוץ לבית המשפט ובטרם הגשת תביעה – 8%

במקרה בו הושגה פשרה לאחר הגשת תביעה ובטרם פסק דין – 11%

במקרה בו ניתן פסק דין על ידי בית המשפט – 13%.

מתי עלי לפנות לעורך דין לדיני נזיקין?

בתביעה בגין תאונת דרכים, ישנה חשיבות רבה לדיווח הראשוני על התאונה, למשטרה או לחברת הביטוח, לפניה הראשונית לקבלת טיפול רפואי ולאיסוף חומר רפואי לאחר מכן. פניה לעורך דין כבר בהתחלה, תקל על ניהול ההליך בהמשך. עורך הדין ינחה את הנפגע מה עליו לעשות, למי לפנות ויוודא את התשתית הנכונה לקראת הגשת התביעה.

על כן, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בייצוג תאונות דרכים ונזקי גוף לקבלת ייעוץ משפטי .