תאונות עבודה

עורך דין תאונות עבודה יודע את התהליך כולו ויידע להכווין אתכם אילו מסמכים צריך ואילו פעולות הנכם נדרשים לעשות. לאחר הגשת התביעה, הביטוח הלאומי יישלח זימון לוועדה רפואית לצורך קביעת אחוזי נכות ועורך הדין ילווה אתכם לוועדה, ייצג אתכם ויוודא שהוועדה מתנהלת כשורה וזכויותיכם לא נפגעות. הוועדה הרפואית תקבע את דרגת הנכות ואת היקף הזכות ובמידה וחולקים על החלטתה, עורך הדין יגיש ערר לוועדת העררים של הביטוח הלאומי. במקרים בהם רוצים לערער על ההחלטה של וועדת העררים ניתן לפנות לבית הדין האזורי לעבודה.

דיווח על תאונת עבודה – חובת המעסיק

מיד לאחר התרחשות תאונת עבודה, על המעסיק חלה חובה ראשונית לדווח על האירוע למפקח העבודה האזורי באופן מידי. בנוסף, לפי החוק, מעביד חייב לדווח למוסד לביטוח לאומי על תאונת העבודה, זאת באמצעות "טופס למתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה" המכונה גם בל/250.

הדיווח המהיר על תאונת העבודה מבטיח כי העובד יוכל לממש את הזכויות המגיעות לו מול הביטוח לאומי במהירות וללא שהות.

מי משלם בתביעה בגין תאונת עבודה?

בעת שמתרחשת תאונת עבודה, מעבר לדאגה לבריאות העובד הנפגע ולשיקומו, אחת השאלות המרכזיות שנשאלות היא: על מי מוטלת האחריות לפצות את הנפגע.

התשובה לכך כוללת מספר אפשרויות:

1. המוסד לביטוח לאומי – זהו הגורם המרכזי האחראי לפיצוי נפגעי תאונות עבודה. הפיצוי שיינתן על ידי המוסד לביטוח לאומי הוא דמי פגיעה בגין אובדן ימי עבודה כתוצאה מהתאונה וכן פיצוי בגין נכות זמנית ו/או צמיתה, ככל שתקבע כזאת, ובמקרה כזה הביטוח הלאומי ישלם קצבה חודשית או מענק חד פעמי.
2. המעסיק – במקרים ובנסיבות מסוימות, ניתן להגיש גם תביעה נזיקית כנגד המעסיק ושלם כך יש להוכיח כי המעסיק התרשל ולא דאג לסביבת עבודה בטוחה והולמת.
3. גורמים שלישיים – לעיתים יהיה ניתן להגיש תביעה גם כנגד גורמים נוספים אשר היו מעורבים בתאונה, דוגמת קבלן משנה באתר בניה, יצרן מכונה פגומה או גורם תחזוקה שלא פעל כנדרש.

ביטוח לאומי

דמי פגיעה – מה זה, למי מיועד, כמה משלמים, וכל הפרטים שחשוב לדעת

דמי פגיעה הם תשלום חודשי שנועד לפצות את העובד שנפגע בגין אובדן ההכנסה שלו בתקופה בה הוא אינו כשיר לעבוד בשל התאונה שהתרחשה.

דמי פגיעה יכולים להינתן לכל עובד שנפגע בתאונת עבודה ואינו מסוגל לחזור לעבודה, וכן, גם לעצמאים.

משך הזכאות הוא מהיום השלישי שלאחר התאונה (עד יום זה, המעסיק משלם את השכר בעבור ימים אלה. במקרה של היעדרות מעל 12 ימים, התשלום יחול על המוסד לביטוח לאומי החל מיום לאחר התאונה) ועד 91 ימים (כשלושה חודשים) וגובה התשלום מחושב לפי 75% מהשכר הרגיל של העובד לפני התאונה (יצוין, ישנה תקרה חודשית שנקבעת לפי החוק ומתעדכנת מעת לעת).

דמי הפגיעה מועברים ישירות מהביטוח לאומי לחשבון הבנק של העובד.

נכות מעבודה – כל הפרטים שחשוב לדעת

אם הפגיעה הותירה אחריה השלכות רפואיות מתמשכות, העובד עשוי להיות זכאי להכרה בנכות מעבודה:

1. נכות זמנית – נכות הנקבעת לתקופה מוגבלת, עד לשיפור המצב.
2. נכות קבועה (צמיתה) – במקרה בו נותרה פגיעה לטווח ארוך.

הנכות נקבעת לאחר קיום של וועדה רפואית של הביטוח הלאומי שקובעת את אחוזי הנכות. בהתאם, משלם הביטוח הלאומי את התשלום המתאים: מענק חד פעמי במקרה בו נקבעת דרגת נכות בשיעור שבין 9% ל-19% וקצבה חודשית במקרה בו נקבעה דרגת נכות בשיעור 20% ומעלה. גובה הקצבה תלוי באחוזי הנכות ובשכר המבוטח טרם הפגיעה.

חשוב לדעת שאם לנפגע נקבעו אחוזי נכות גבוהים במיוחד (60% ומעלה, או 40% באיברים מסוימים), הוא עשוי להיות זכאי גם להטבות נוספות כגון שיקום מקצועי, החזר הוצאות רפואיות, ולעיתים גם לקצבאות נלוות.

טיפ חשוב: שלב ההופעה בפני הוועדה הרפואית הוא שלב קריטי במיוחד, משום שהוועדה הרפואית קובעת את גובה הפיצוי לשנים קדימה. לכן, מומלץ להגיע מוכנים לוועדה ועם ייעוץ וליווי משפטי מתאים, שיבטיח כי הוועדה תיחשף לכל המסמכים והראיות הרפואיות הרלוונטיות.

למה חשוב ליווי משפטי בפגיעה בתאונת עבודה?

רבים מנפגעי תאונות עבודה לא מודעים כלל להיקף הזכויות שמגיעות להם ולרוב נוטים להסתפק רק בדמי הפגיעה הראשוניים. אולם, בפועל ייתכן מאוד שמגיע להם פיצוי גבוה בהרבה. לכן, פניה לעורך דין המתמחה בתאונות עבודה תוכל לסייע לנפגע במיצוי זכויותיו:

• ללוות אותו בהליך מול הביטוח הלאומי ובוועדות הרפואיות.
• להעריך ולבדוק האם קיימת עילה לתביעה נזיקית כנגד המעסיק וכנגד גורמים נוספים.
• להבטיח מיצוי זכויות מלא בהתאם לחוק ולפסיקה.

הרבה לא יודעים זאת, אבל תאונת דרכים בדרך למקום העבודה או בחזרה ממנו עשויה להיחשב גם כתאונת עבודה (בנוסף, להיותה תאונת דרכים, על כל המשתמע מכך), אם אירעה תוך כדי ועקב הנסיעה או הליכה ממקום מגוריו של העובד אל העבודה או בחזרה ממנה, כל זאת לא חלה הפסקה או סטייה משמעותית מהדרך שלא למטרה הקשורה לעבודה, והתאונה נגרמה עקב "סיכוני הדרך" ולא מסיכונים אישיים אחרים הקשורים לשליטת העובד.

עקרון זה קבוע בסעיף 80(1), (4) ו-(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995:

80. רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם –

(1)  אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;

[…]

(4)  אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו;

(5)  אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות;

כך לדוגמא, בהתאם לחוק מקרים רבים של תאונות דרכים עשויות להיחשב גם תאונות עבודה:

1. עובד שנפגע בתאונת דרכים בדרכו בבוקר לעבודה.
2. עובד שנפגע בתאונת דרכים בדרכו לפגישת עבודה.
3. עובד שנפגע בתאונת דרכים במהלך הפסקה (שאינה עולה על 3 שעות), כגון הפסקת אוכל.

יצוין, תאונת דרכים, משמעותה הן כהולך רגל והן כנוסע ברכב.

נפגעתי בתאונת דרכים בדרך לעבודה, האם התאונה תוכר גם כתאונת עבודה?

כדי להכיר בתאונת הדרכים גם כתאונת עבודה יש להוכיח כי היא נבעה מ"סיכון דרך".

"סיכוני הדרך" הקבועים בחוק וכפי שפורשו על ידי בתי המשפט משמעותם ה"פתאומיות" ואי-היכולת לצפותם. מדובר בסיכונים רחבים וכלליים העלולים לארוב לכל עובר ושב ולכל אדם בדרכו לעבודה. לעומת זאת, אם התאונה נגרמה מסיבות הטמונות בעובד עצמו, או מסיכון שלקח על עצמו בתחום ביתו הפרטי בו הוא שולט באופן בלעדי בסיכונים, היא לא תיחשב כתאונת עבודה.

כך לדוגמא, במקרה בו התאונה התרחשה בתחום ביתו הפרטי של העובד לרוב היא לא תוכר כתאונת עבודה לאור כך שבתחום ביתו של העובד הוא בעל השליטה המלאה על הסיכונים שבסביבתו ואין מדובר ב"סיכוני דרך".

לכן, הפסיקה הגדירה "מבחן כפול" שלאורו תיבחן התאונה:

1. תכלית ומטרת הנסיעה – התכלית והמטרה של הנסיעה צריכה להיות הדרך לעבודה. אין לבחון רק את המסלול הפיסי של הדרך לעבודה (תוואי הדרך), אלא גם את המטרה ותכלית הנסיעה (או ההליכה) בדרך. כלומר, האם מטרת היציאה לדרך הייתה כדי להגיע מהבית לעבודה או מהעבודה לבית. ככל שמטרת העובד ביציאתו לדרך הייתה מטרה עצמאית ונפרדת העומדת בפני עצמה, הרי שהעובד לא יחשב כמי שהיה במקטע הדרך המכוסה בחוק, גם אם התאונה ארעה בתוואי הדרך המקובלת שבין המעון לעבודה ואף אם העובד טרם "הוציא את כוונתו מן הכוח אל הפועל" .
2. מקום האירוע – על העובד לצאת ממתחם השליטה בפועל בביתו ולא להיות בעל השליטה על הסיכונים שבסביבה.

יצוין, באשר לפגיעות על רקע פלילי, בתי המשפט הכירו בתקיפות שנעשו על רקע פלילי כ"סיכוני דרך", אך רק ככל שהן לא כוונו כלפי הנפגע המסוים.

סטייה או הפסקה מהדרך במהלך הנסיעה

ישנם מקרים רבים שעל אף שנעשתה סטייה במהלך הנסיעה מהדרך לעבודה, עדיין התאונה עשויה להיחשב כתאונת עבודה. כך לדוגמא, במקרה בו התרחשה תאונה לעובד במהלך נסיעתו לעבודה כשבדרך הוא מלווה את ילדיו לגן או לבית הספר או במקרה בו הוא הולך או נוסע להתפלל בבית הכנסת.

סעיף 81 לחוק הביטוח הלאומי קובע כך:

" 81.   (א)  תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80 אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין פסקה (1) האמורה, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על-ידיה אי-כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות.

(ב)  בנסיבות האמורות בפסקה (1) של סעיף 80 לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה:

(1)   כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם;

(2)   כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל."  

כפי שניתן לראות, סעיף 81(א) קובע את הכלל לפיו תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה לעבודה לא תיחשב כתאונת עבודה אם הייתה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת ואם ההפסקה או הסטייה לא היו למטרת מילוי חובות העבודה.

בעניין זה קבעה הפסיקה כי יש לבחון את הסטייה בפרמטרים של מידתיות, סבירות ובעיקר של מטרת הסטייה, כאשר המבחן הוא לא רק כמותי אלא גם איכותי, במסגרתו תישקל מהות הסטייה, מטרתה והקשר שלה לעבודת העובד וסטייה מכוונת ומתוכננת מראש לא תוכר.  

במקרה של הפסקה או סטייה בדרך יש להבחין בין עצירה שהיא לצורך "הפסקה או סטייה קלה" לבין עצירה שהיא "הפסקה או סטייה של ממש". "הפסקה קלה" היא כזו שבגינה ניתן לסווג את האירוע כתאונת עבודה ואילו הפסקה או סטייה של ממש תמנע את הגדרת התאונה כתאונת עבודה.

ומה ביחס לעובד עצמאי?

ככלל, בדומה לעקרון הכללי, גם עובד עצמאי שנפגע בתאונת דרכים בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, יוכר כנפגע עבודה אם התאונה אירעה תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו. אולם, במקרה של עובד עצמאי חל נטל הוכחה מוגבר יותר, במיוחד באזורים דו-מהותיים כמו הבית, שם מתערבבים עניינים פרטיים עם העבודה העסקית. במסגרת נטל ההוכחה המוגבר על העובד העצמאי להוכיח שני יסודות:

1. יסוד הזמן – התרחשות התאונה תוך כדי משלח היד.
2. יסוד הקשר הסיבתי – התרחשות התאונה עקב משלח היד.

עוד נקבע כי עובד עצמאי שמקום עבודתו הוא ביתו, אינו מכוסה לגבי "סיכוני דרך", אם התאונה אירעה לו בדרך לביתו במסגרת פעילות פרטית שאינה קשורה למשלח ידו. בנוסף, על מנת ש"אירוע דו מהותי" יוכר כ"תאונת עבודה", יש להראות כי ההיבט באירוע, הנוגע לעבודה או למשלח היד, היה משמעותי במידה כזו שגבר באופן מובהק על ההיבט הפרטי שבאירוע.

סיכום

תאונת דרכים בדרך לעבודה או בחזרה ממנה עשויה במקרים רבים להיות מוכרת כתאונת עבודה ככל שהיא עומדת במבחן "סיכוני הדרך", כלומר, נגרמה מסיכונים כלליים, רחבים ובלתי צפויים בדרך, ולא מסיכונים אישיים או כאלה שבשליטת המבוטח. בנוסף, כדי שהתאונה תוכר כתאונת עבודה נדרש כי הנסיעה או ההליכה היו למטרת עבודה ולא כללו הפסקה או סטייה משמעותית שלא קשורה למילוי חובותיו של העובד כלפי מעבידו.