לתכניות מתאר היררכיה מובנית וישנם מספר סוגים של תכניות:
בהתאם לחוק ולפסיקת בתי המשפט, כל אדם המעוניין בקרקע הרואה עצמו נפגע מתכנית בניה שהופקדה בוועדה המקומית, במחוזית או בוועדה ארצית, הוא בעל זכות עמידה בפני מוסדות התכנון (הוועדה המקומית או הוועדה המחוזית) ורשאי להשמיע את טענותיו בפני הוועדה הרלוונטית.
השלב בו ניתן להתנגד ולהשמיע את טענות כנגד התכנית הוא בשלב הפקדת התכנית. לרוב, עומדים לרשות הציבור כ-60 ימים להגיש את כתב התנגדות מפורט ומנומק בו יפורטו הנימוקים כנגד התכנית ולאחר מכן ייערך דיון פומבי בפני הוועדה לשמיעת טענות ההתנגדות, שלאחריו תתקבל החלטה האם לאשר את התכנית, לדחותה או להכניס בה שינויים. את כתב ההתנגדות יש להגיש בכתב ולצרף תצהיר חתום בפני עורך דין מוסמך.
יצוין, שיתוף הציבור הוא עקרון יסודי בדיני התכנון ועל כן ישנה חשיבות רבה להגשת ההתנגדות ולהליך השמעת הטענות, בין אם על ידי הגשת ההתנגדות בכתב ובין אם שמיעת הטיעונים לאחר מכן.
התנגדות צריכה להיות ערוכה במסמך בכתב ועליה לכלול את פרטי המתנגד ולהסביר באופן מפורט כיצד אינטרס המתנגד נפגע כתוצאה מהתכנית. לכתב ההתנגדות יש לצרף תצהיר חתום על ידי עורך דין מוסמך המאמת את העובדות עליהן ההתנגדות מבוססת.
במקרה שמדובר בתכנית מתאר מקומית, לאחר שמוסד התכנון המקומי, מחליט לדחות את ההתנגדויות ולאשר את התכנית, ניתן להגיש ערר לוועדת ערר המחוזית כנגד החלטת מוסד התכנון.
במקרה שמדובר בתכנית מחוזית, ניתן להגיש בקשת רשות לערור בפני המועצה הארצית לתכנון ולבנייה שתוגש ליושב ראש הוועדה המחוזית בתוך 15 יום מהחלטת הוועדה המחוזית. אם היו"ר נתן אישור להגיש ערר, יש להגיש את הערר לוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה בתוך 30 ימים ממועד שבו הומצאה החלטת יו"ר הוועדה.
על החלטת יו"ר הוועדה המחוזית שלא לתת רשות להגיש ערר, או על החלטה של ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית הדוחה את ההתנגדות, ניתן להגיש עתירה מנהלית.
על אישור תכנית ניתן להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים. עם זאת, חשוב לדעת כי בתי המשפט לא ייטו להתערב בקלות בהחלטות מוסדות התכנון, ועל כן חשוב להבין את סיכויי ההצלחה בטרם הגשת העתירה לבית המשפט.