עובד שנפגע בתאונה במהלך עבודתו או עקב עבודתו עשוי להיות זכאי לפיצוי כספי ממספר גורמים שונים, אך לא תמיד ברור מול מי יש לפעול ומהו המסלול המשפטי הנכון. אנחנו כאן כדי לעשות לכם סדר בדברים.
ההבדלים בין התביעות
ראשית, חשוב לדעת כי קיימת הבחנה מהותית בין תביעה המוגשת למוסד לביטוח לאומי לבין תביעה המוגשת נגד המעסיק, כאשר לכל אחד מההליכים מטרות שונות, תנאים שונים ותוצאות שונות. הבנת ההבדלים בין המסלולים היא חיונית לצורך מיצוי מלא של זכויות העובד.
תביעה למוסד לביטוח לאומי היא תביעה סוציאלית, שמטרתה להעניק לעובד שנפגע רשת ביטחון כלכלית בעקבות פגיעתו שהתרחשה בעבודה. בשלב זה אין צורך להוכיח אשמה או רשלנות מצד המעסיק, אלא רק הוכחה שהפגיעה אירעה תוך כדי ועקב העבודה. במסלול זה נבחנת שאלת הקשר בין העבודה לבין הפגיעה, ולא שאלת האחריות. אם התביעה שהוגשה ישירות למוסד לביטוח לאומי מתקבלת, העובד עשוי להיות זכאי לדמי פגיעה (עבור הימים ששהה בבית ולא יכול היה לעבוד), קצבת נכות מעבודה או מענק נכות, בהתאם לחומרת הפגיעה ולקביעות הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי.
לעומת זאת, תביעה נגד המעסיק היא תביעה נזיקית, המבוססת על טענה לרשלנות, במסגרתה יש להוכיח כי המעסיק התרשל ונהג בחוסר זהירות. לדוגמא, בכך שלא סיפק סביבת עבודה בטוחה, לא הדריך כראוי, לא סיפק ציוד מגן או לא פעל בהתאם לתקנות הבטיחות. זהו הליך מורכב יותר מבחינה ראייתית, אך במקרים המתאימים הוא עשוי להניב פיצוי גבוה משמעותית, מעבר לזכויות הניתנות על ידי הביטוח הלאומי. תביעה זו מוגשת לבית המשפט ולא למוסד לביטוח לאומי.
היקף הפיצוי
הבדל מרכזי נוסף בין המסלולים נוגע להיקף הפיצוי שמתקבל: הביטוח הלאומי מעניק פיצוי בהתאם לקריטריונים קבועים בחוק, הכוללים תקרות, אחוזי נכות ושיעורים מוגדרים מראש (לדוגמא, תקרת שכר). לעומת זאת, בתביעה נגד המעסיק ניתן לתבוע פיצוי מלא בגין כלל ראשי הנזק, לרבות כאב וסבל, הפסדי שכר לעבר ולעתיד, אובדן כושר השתכרות, הוצאות רפואיות, עזרת הזולת ונזקים נוספים, בהתאם לנסיבות המקרה, לנתונים האישיים של הנפגע (השכר שקיבל ערב התאונה) ובהתאם להערכת בית המשפט.
גם אופן קביעת הנכות שונה בין שני המסלולים. במסגרת תביעה לביטוח לאומי, הנכות לאתר תאונות עבודה נקבעת על ידי ועדות רפואיות הפועלות לפי תקנות ייעודיות. בתביעה נזיקית נגד המעסיק, לעומת זאת, הנכות הרפואית נקבעת באמצעות חוות דעת של מומחים רפואיים, ולעיתים אף על ידי מומחה מטעם בית המשפט, כאשר בנוסף נבחנת גם הנכות התפקודית והשפעתה על כושר ההשתכרות בפועל.
הבדל חשוב נוסף נוגע ללוחות הזמנים ולאופן ניהול ההליך. תביעה למוסד לביטוח לאומי כפופה למועדים קצרים יחסית, ולעיתים אי־עמידה במועד הדיווח או בהגשת הטפסים עלולה לפגוע בזכאות או לעכב את קבלת התגמולים. כך לדוגמא, תביעה לדמי פגיעה יש להגיש בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה. מנגד, תביעה נגד המעסיק מתנהלת במסגרת דיני ההתיישנות הכלליים (לרוב, 7 שנים), אך אורכה לרוב רב יותר והיא כוללת הליכים מקדמיים, הגשת חוות דעת רפואיות ודיונים משפטיים. הפער בין משך ההליכים מחייב תכנון נכון, במיוחד כאשר העובד זקוק להכנסה מיידית לצורך מחיה ושיקום.
לא מדובר במסלולים סותרים
חשוב להדגיש כי אין מדובר במסלולים סותרים. במקרים רבים ניתן ואף רצוי למצות תחילה את ההליך מול הביטוח הלאומי, ולאחר מכן לבחון הגשת תביעה נזיקית נגד המעסיק או נגד גורם נוסף, כגון קבלן, ספק ציוד או צד שלישי אחר. עם זאת, קיימים כללים בדבר קיזוז תגמולי הביטוח הלאומי מהפיצוי שייפסק בתביעה הנזיקית, ולכן נדרש תכנון משפטי מוקפד של ניהול ההליכים.
יש לציין כי עובדים רבים מסתפקים בהגשת תביעה לביטוח לאומי בלבד, מבלי לבחון האם קיימת עילת תביעה נזיקית נגד המעסיק או צד שלישי, ובכך מוותרים על פיצוי משמעותי. אחרים נמנעים מהגשת תביעה נגד המעסיק מחשש לפגיעה ביחסי העבודה, מבלי לדעת שבפועל ברוב המקרים התביעה מנוהלת מול חברת הביטוח של המעסיק ולא מולו אישית. ליווי משפטי כבר בשלבים הראשונים מאפשר לזהות את מכלול הזכויות, להימנע מוויתורים מיותרים ולבחור במסלול שיבטיח פיצוי מלא והוגן.
לסיכום
לסיכום, תביעה למוסד לביטוח לאומי ותביעה נגד המעסיק נבדלות זו מזו במהותן, בדרישות ההוכחה, בהיקף הפיצוי ובמורכבות ההליך. הנה סיכום של ההבדלים החשובים בין התביעות:
| תביעה למוסד לביטוח לאומי | תביעה נגד המעסיק | |
| מהות ההליך | הליך סוציאלי | הליך נזיקי-אזרחי |
| מטרת התביעה | קבלת רשת ביטחון כלכלית בסיסית עקב פגיעה בעבודה | קבלת פיצוי מלא בגין נזק שנגרם עקב רשלנות |
| צורך בהוכחת אשמה | אין צורך להוכיח רשלנות או אשמה | נדרש להוכיח רשלנות או הפרת חובת זהירות |
| מה נדרש להוכיח | שהפגיעה אירעה תוך כדי ועקב העבודה | שהמעסיק התרשל ושהרשלנות גרמה לנזק |
| מול מי מתנהלת התביעה | פקיד תביעות ו-וועדות רפואיות של ביטוח לאומי | בית משפט |
| אופן קביעת הנכות | ועדות רפואיות לפי תקנות הביטוח הלאומי | חוות דעת מומחים ולעיתים מומחה מטעם בית המשפט |
| סוגי הפיצוי | דמי פגיעה, קצבת נכות או מענק נכות | פיצוי בגין כאב וסבל, הפסדי שכר, אובדן כושר השתכרות, הוצאות ועזרה |
| היקף הפיצוי | מוגבל, לפי תקרות ושיעורים קבועים בחוק | בלתי מוגבל, מותאם לנזק האישי שנגרם |
| משך ההליך | קצר | יחסית ארוך ומורכב יותר |
יובהר, בעוד שהביטוח הלאומי מספק הגנה בסיסית ומהירה יחסית, תביעה נזיקית נגד המעסיק עשויה להוות כלי משמעותי להשגת פיצוי מלא והוגן במקרים של רשלנות. ליווי משפטי מקצועי מאפשר לבחור את המסלול הנכון, לשלב בין ההליכים במידת הצורך, ולמנוע פגיעה בזכויות העובד.
